היא, אני ואריק ברמן
משהו ממישהי:
היא אמרה שאולי ננסה
לעשות משהו אחר
שהגיע הזמן לגוון קצת
שצריך להשתחרר
היא אמרה שהיא הבינה
החיים עוברים מהר
שצריך להזדרז
להספיק טיפה יותר
ואני רק רציתי להיות איתה קרוב
אז אמרתי מה שרצתה לשמוע
אמרתי "מה שתרצי, מותק"
וכך הגענו להיות ביחד במיטה
היא, אני ואריק ברמן.
אחרי שזה נגמר
שאלתי איך היה לה
שזה בעצם מי היה יותר טוב
היא אמרה שאני.
אבל מאז היא…
החיוך שלה אחר
היא חולמת קצת יותר
היא יוצאת הרבה יותר
מדברת על להתאוורר
ואני לא מוותר
אולי צריך שאשחרר.
(והבהרה חשובה – ממש כמו ששמוליק קראוס לא מתגורר באמת 119 קומות מעל שלומי שבן במגדל הפזמון, כך גם לא היא ולא הוא המוזכרים בשיר פגשו אי פעם את אריק ברמן. היא אמרה שהוא מטפורה, אין לי מושג למה. גם לא שאלתי. תגובות ונאצות אפשר להפנות ל – hamigdalor@gmail.com , כרגיל.)
יום שני, 19 ביולי 2010 בשעה 21:24
יפה