אודות האמון
חבר הכנסת אלי אפללו ביקשה השבוע לפרוש מקדימה ולהקים סיעת יחיד משום שלדבריו איבד את האמון בהנהגתה של ציפי לבני.
גם לי אין אמון רב בציפי לבני. כשהלכו כולם, או לפחות רבע מכולם, שבי אחרי נערת הפלא של הפוליטיקה הישראלית אני נותרתי ספקן. סקפטי. כזה אני. עוד באירופה הייתי. לא הצבעתי עבורה ולא עבור קדימה כך שלא את קולי שלי לוקח אפללו אל סיעת היחיד שלו, ובכל זאת, אני כועס.
הרי מי שבחר בקדימה בוודאי שלא עשה זאת בשביל מספר 14 מר אלי אפללו, למעט אולי בני משפחתו וכמה מידידיו. מי שהאמין לחזון הפוליטיקה האחרת של קדימה לא ראה את חבר הכנסת אפללו כנער הפוסטר של השינוי.
גם את נתעלם מהמחטף של נתניהו, מהעיסוק בפירוקה של קדימה במקביל להחלטות על גורלו של גלעד שליט, הרי שאת האמון שאיבד אפללו בלבני ראוי שימצא מחדש או שיחזיר את המנדט שקיבל בזכותה למצביעיה. היא לא כוס התה שלי, אבל בהחלט האפשרות הטובה ביותר כרגע.
יום ראשון, 27 בדצמבר 2009 בשעה 1:58
כל מילה בסלע. אם יש יותר מעשרה אנשים במדינה, כולל ליכודניקים, שמאמינים להצהרות של אלי אפללו, אני אהיה יותר ממופתע.
מילא היה מוצא תירוץ סביר יותר, כמו "אני מאמין שעל קדימה להצטרף לקואליציה כדי לממש את המצע אותו הבטיחה לבוחריה מתוך הממשלה" או משהו. גם לזה לא הייתי מאמין, אבל לפחות זה היה נשמע יותר קרוב למשהו אמיתי.