אין חדש
גלעד שליט, אלדד רגב, אודי גולדווסר.
שלושתם עדיין לא בבית. אתמול מצאתי בתא המטען את הדגל "שבו בנים לגבולם" שהורדתי לפני כמה שבועות כי הוא עשה רעש בלתי נסבל בכבישים מהירים, ושכחתי להחזיר. פתאום שמתי לב שבעצם כבר לא אומרים עליהם שום דבר יותר. אין שום דבר חדש להגיד, וזה גם סוג של משהו להגיד, לא משהו טוב במיוחד.
לא נתקלתי בשם שלהם לאחרונה, אז הנה, שלא נשכח שהם עדיין שם.
יום שני, 20 באוגוסט 2007 בשעה 18:17
כל יום בסיום "שש עם עודד בן עמי" יש ספירה של מספר הימים ששלושת החיילים לא נמצאים בבית על רקע המדבקה (שמודבקת גם אצלי על האוטו).
יום שלישי, 21 באוגוסט 2007 בשעה 0:04
מסתבר שאני לא רואה מספיק טלוויזיה.
יום שלישי, 21 באוגוסט 2007 בשעה 10:41
וגם גיא חבר. עשר שנים.
יום שלישי, 21 באוגוסט 2007 בשעה 12:39
וגם מג'די חלבי (כבר יותר משנתיים), רון ארד, זכריה באומל, צבי פלדמן, יהודה כץ וזאב רוטשיק, שיצא בבוקר אחד בשנת 73 בשביל לחפש את יחידת המילואים שלו ומאז נעלמו עקבותיו.
אבל המצב שלהם הוא בכל זאת קצת שונה. אין ספק שהמשפחות של כולם רוצות שהם יחזרו הביתה יותר מכל דבר אחר, אבל שליט, גולדווסר ורגב הם חיילים שבויים, כאלה שאנחנו יודעים בידי מי הם שבויים וכאלה שיש מה לעשות בשביל להביא לשיחרורם. זה לא אומר שלא צריך לגלות מה עלה בגורלו של גיא חבר, בכלל לא, זה פשוט לא אותו המקרה.