התחלה
ככה זה מתחיל:
כשהשתחררתי מהצבא הבטחתי לעצמי לא להתעורר לפני שבע בבוקר, לא משנה מה. זה החזיק כמה שנים אבל אני לא זוכר מתי זה הפסיק כי די הרבה זמן שאני לא מצליח לקום אחרי שבע. גם בשבתות, גם בחגים. גם היום התעוררתי בשש ארבעים וחמש למרות שהשעון היה מכוון לשבע וחמישה. היא עוד ישנה לידי ובשקט יצאתי מהמיטה להתלבש בחדר אחר, לא להעיר אותה. יש לה עוד יום ארוך ומעייף של לא לעשות כלום לפניה.
אני סתם חרא, חשבתי לעצמי. אני יודע הרי שלטפל בילד ובבית זאת עבודה קשה. לא קשה במיוחד, אולי, אבל בטח לא מה שהיא חשבה שתעשה כשתגדל. גם אני לא חשבתי שאלה יהיו החיים שלי כשאגדל אבל מסתבר שזה מה שיצא.
קארמה היא זונה.
עם קפה בכוס תרמית חיכיתי למעלית,לבסוף היא הגיעה וכשהדלתות נפתחו אלי התאכזבתי למצוא בפנים את השכנה הבלונדינית מהקומה השביעית ואת הכלב המסריח שלה. חייכתי אליה, לגמתי מהקפה ושיחקתי עם המפתחות של האוטו. היא ירדה בקומת הקרקע ואני המשכתי עוד קומה אחת למטה, לחניון, לבד. איזו הקלה. היא אמנם חמודה והטרנינג הזה יושב עליה לא רע בכלל, אבל הכלב שלה מצחין. אני מניח שיש לזה שם אחר כבר, טרנינג לא נשמע כמו משהו שנשים כמוה לובשות אבל אני לא מעודכן מספיק. היא בטח מעודכנת, רואה גיא פינס וערוץ הבידור וכל השטויות האלה כל היום. אולי אני אשאל אותה.
"יא אללה איזה חרא אני!" סיננתי חצי בראשי וחצי לתוך ההגה בעודי מנווט בזהירות מחוץ לחניה הצרה מדי אל הרחוב השקט. לא מצליח לא לנטור לה טינה על זה שהיא נשארת בבית. כמה זה מוזר. איך אני זה שהסברתי לה למה עדיף שתישאר עוד כמה חודשים עם הילד בבית ואיך אני לא מצליח שלא לבוז לה על זה שויתרה על כל שאיפותיה. "זה כי אני חרא. " חשבתי כשעליתי במעלית למשרד. פעם לא הייתי כזה. פעם גם היא לא. קארמה.
יום רביעי, 21 ביולי 2010 בשעה 21:24
נראה מבטיח. באמת. יפה מאוד.
יום חמישי, 22 ביולי 2010 בשעה 8:16
אז ככה זה נראה מהצד השני של המטבע?
יום חמישי, 22 ביולי 2010 בשעה 16:53
אני עדיין לא משוכנע באיזה צד של המטבע הוא נמצא, כך שאין לי מושג מאיזה צד של המטבע את מסתכלת, אבל מהמקום בו הוא עומד ככה זה נראה, בינתיים.
יום שבת, 24 ביולי 2010 בשעה 17:02
את יודעת מה? חשבתי על זה קצת וכן, ככה זה נראה מהצד השני.
יום ראשון, 25 ביולי 2010 בשעה 8:30
המממ…
הרהרתי בזה הבוקר. יש לי אחלה תשובה מהכוון השני (שלה), אבל זה מספיק ארוך להיות פוסט משל עצמו, אז אני חוסכת לך את זה…
יום ראשון, 25 ביולי 2010 בשעה 20:13
יפה!הזדהתי עם הפיסקה הראשונה, רק שאני קמה בחמש וחצי גם בשבתות ובחגים…
יום ראשון, 25 ביולי 2010 בשעה 22:40
אם תשני את דעתך את יודעת איפה למצוא אותי.
יום שלישי, 27 ביולי 2010 בשעה 12:06
איפה למצוא אותך אני יודעת, רק שנכון לעכשיו אין איפה למצוא אותי.
יום שלישי, 27 ביולי 2010 בשעה 14:16
״אין בעיות יש רק אתגרים״ היו אומרים אצלנו פעם, אני בטוח שאם מישהו יוכל למצוא פתרון זו את.
יום שלישי, 27 ביולי 2010 בשעה 15:04
אה, אז עכשיו אני צריכה למצוא פתרון? זאת התשובה שלך???
יום שלישי, 27 ביולי 2010 בשעה 17:17
את מעדיפה שאני אמצא?
יום חמישי, 29 ביולי 2010 בשעה 11:38
רק אם יש לך משהו בשלוף. כן.
יום חמישי, 29 ביולי 2010 בשעה 13:17
את יכולה לפרסם פוסט אורח ממש כאן. פרטים במייל.
יום חמישי, 29 ביולי 2010 בשעה 13:41
קיויתי שתגיד את זה
יום חמישי, 29 ביולי 2010 בשעה 14:23
האמת שיותר מלכתוב את הצד שלה, מה שבאמת מעניין אותי זה מאיפה באה ההשראה לפוסט הזה. אני תוהה…
יום חמישי, 29 ביולי 2010 בשעה 17:04
והגעת לתובנות בעקבות התהייה?
יום ראשון, 01 באוגוסט 2010 בשעה 9:30
תובנות? לא ממש. אני מניחה שיש כמה מקורות שאפשר לשאוב מהם את הרעיון. כבר מזמן למדתי שכדור הארץ לא בהכרח מסתובב סביבי…
יום ראשון, 01 באוגוסט 2010 בשעה 22:06
בהחלט מסקנה ראויה.
אני חושב שאנחנו משעממים את הקוראים, אופליין?
יום שני, 02 באוגוסט 2010 בשעה 10:04
בבקשה, אתה מוזמן להתחיל.
יום שלישי, 10 באוגוסט 2010 בשעה 17:51
למען השם, אופליין מזמן.