המגדלור

אני חובב קטן מאוד של גדעון לוי. אני מסכים עם מעט מאוד ממה שיש לו לומר ובאופן כללי, אם כל הכבוד לסבל הפלשתיני, סובלי עירי קודמים, לשיטתי. אבל כמו שעון מקולקל שצודק פעמיים ביום, גם גדעון לוי ואני מסכימים הפעם.

להגיד שצריך לשחרר את גלעד שליט, שחשוב לשחרר את גלעד שליט, זאת לא חכמה. אין רבים שמעדיפים שישאר בשבי החמאס, אבל ממש כמו שאמר גדעון לוי, לא אלה השלטים שאנחנו צריכים לתלות על מרפסות בתינו ולהניף מול ישיבת הממשלה שנדחתה מהיום למחר.

אדוני ראש הממשלה, חברי הקבינט הכבודים, שחררו אלף מחבלים. עם דם על הידיים. רוצחים. גם את אלה שירו עלי, גם את אלה שירו על חברי, גם את אלה שהרגו שניים מהם. שחררו אותם.

אני חושב שהדבר המביך ביותר בכל הפרשה הוא לא שמפקד חיל הים נתפס במועדון חשפנות, אלא שעובדים במקום הניחו שהוא פועל סיני זקן. לא המודל לחיקוי הטריוויאלי.

כי בסך הכל זה אולי קצת לא נעים שנחשף הסוד הגדול, אבל באמת שאין שום בעיה אמיתית עם זה. מפקד חיל הים אוהב לראות בחורות ערומות. זה די נורמלי. גם אני, כמה מביך, אוהב לראות בחורות ערומות. אני מניח שיש עוד כמה כמוני. הוא ואני גם חולקים חיבה עזה לוויסקי, מסתבר, גם זה – כל עוד לא נוהגים – חוקי לחלוטין.

מפקד חיל הים לא שילם כסף עבור מין, מפקד חיל הים לא ביצע שום פשע, מפקד חיל הים הוא קצין מוכשר, מוערך. אפילו שיום האישה הבינלאומי מתקרב, הניחו לו.

קצת גילוי נאות, לסיכום:

אני לא מכיר את צ'ייני, אם כי כמה מחברי הטובים ביותר הם קצינים סמי-בכירים בחיל הים.