שלא תתייבש הלשון
יום רביעי, 30 בנובמבר 2005טרם התייבש הדיו מעל טופס ההתפקדות של העיתונאית הלוחמת לשעבר, שלי יחימוביץ', והיא נוהגת כמו פוליטיקאית משופשפת. מתראיינת לתחנת רדיו חרדית, וכמובן- איך לא , מספרת לקהל המאזינים על הזדהותה עם המגזר.
יחימוביץ' הרחיקה לכת , ומעבר להזדהות אף כינתה את היחס של החילונים לדתיים כ-"אנטישמי" והוסיפה לעניין את התיאור הצבעוני "מיעוט נרדף". לא ברור לי מי כאן בדיוק נרדף, האם החרדים ,שהרוב החילוני במדינה נולד , מתחתן, מתגרש ומת לפי מנהגיהם וגחמותיהם תוך כדי שהם מציגים את דרכם כאמת היהודית היחידה, או שמא אלה דווקא החילונים שחיים במצב אבסורדי בו הם נדרשים לנהל את חייהם לפי אורח חיים שמזכיר מדי פעם את ימי הביניים. ומי נוהג באנטישמיות? האם החילונים , שמפלגותיהם הגדולות חיבקו בחום את המפלגות החרדיות וענו על כל מאוויהם הכלכליים, או דווקא החרדים שעושים סלקציה לכל יהודי שמעוניין לעלות ארצה ונדרש להציג הוכחות מדורות קודמים ליהדותו.
אופיר פינס התראיין היום בתכנית "לונדון את קירשנבאום" וניסה להציל את המצב. פינס הבהיר שעם כל הכבוד לחרדים וליחימוביץ' , העמדה שהשמיעה האחרונה אינה משקפת לא את דעתו האישית ולא את עמדת המפלגה אותה הוא מייצג ואליה יחימוביץ' התפקדה בהתלהבות רבה בשם "האג'נדה החברתית". אני מטיל ספק רב במצעו החברתי של עמיר פרץ שאף לא טרח להופיע להצבעה על חוק "אחריות מזמין עובדי קבלן" , בדיוק כשם שאני מטיל ספק ביחימוביץ' שמראה כבר השתלבות מוחלטת בפוליטיקה בדמות לקקנות לחרדים.